תקציר: אחת הטכניקות שבה מרבה המחאה להשתמש, היא השימוש באיומים על מלחמת אחים נוטפת דם. זה איננו מקרה אלא חלק מתורת הפעלה סדורה. הכלל התשיעי מתוך 13 - של אקטיביסט השמאל הרדיקלי והתאורטיקן הפוליטי יהודי-אמריקאי סול אלינסקי (Saul David Alinsky;‏ 1972-1909) - גורס: 'הפריזו באיומים. הם מבעיתים יותר מהדבר עצמו!'. העקרונות הללו מופיעים בספרו של אלינסקי מ- 1971: "כללים לרדיקלים" (Rules for Radicals). הם מאיימים היום להקריס את הדמוקרטיה האמריקנית, וגם את זו שלנו...

"מלחמת דמים עם אלה שקוראים לי 'אחי' אבל שיגרמו לחורבן מדינת ישראל - זו הפרזה?" (תא"ל במיל' נחמיה דגן)

"הפחד הוא המוות הקטן"...

עודכן ב- 30 ביולי 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר ראשון על טקטיקת האיומים של המחאה. למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: המחאה חייבת להבין שאיומים כבר אינם אפקטיביים.

*  *  *

האיום במלחמת אחים מדממת - בצד איומים נוספים כמו: 'קץ הדמוקרטיה', מרי אזרחי ועוד - היה נתפס בישראל כבלתי אפשרי, עד לפני מספר שנים. היום, הוא רק שלב בהקצנה ההולכת ועוברת על החברה הישראלית בכלל ועל תנועת המחאה בפרט. חלק מהאסטרטגיה האפקטיבית מאוד שלה, מאז בחירות נובמבר 2022, הוא להגביר כל הזמן את הלחץ ולהקצין את האיומים, בעיקר בתקופות של חוסר וודאות ותחושה, שהמחאה נחלשת.

האסטרטגיה הזו של איומים לא נולדה בישראל, אלא הועתקה משיטת ההפעלה של קבוצות הפרוגרסיביות בארצות הברית, המבוססת על 13 הכללים של אקטיביסט השמאל הרדיקלי והתאורטיקן הפוליטי יהודי-אמריקאי, סול דייוויד אלינסקי (Saul David Alinsky;‏ 1972-1909).

ב- 1971 - שנה לפני מותו - פרסם אלינסקי את ספרו: "כללים לרדיקלים" (Rules for Radicals; ראו כרזה למטה).

13 הכללים לאקטיביסט של סול אלינסקי

אלינסקי תרגם את תורת ההפעלה - שפיתח ולדימיר איליץ' לנין בברית המועצות (ראו התמונה למטה) - ושהועתקה גם ע"י המשטרים הפשיסטים - למציאות של מדינות דמוקרטיות.

בספר, 13 'כללי זהב' להשגת השלטון, שהפכו כלי משחק אפקטיבי מאוד בפוליטיקה האמריקנית, ו'עשו עליה' גם לישראל. הם מאיימים היום, להקריס את הדמוקרטיה האמריקנית - וגם את זו שלנו [ראו את מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי (2023), כך תופסים שלטון בדמוקרטיה – 13 העקרונות של סול אלינסקי].

מאמר זה מוקדש לכלל התשיעי של סול אלינסקי, הגורסים כי 'לחץ הולך וגובר הוא חזות הכל. אל תרפו', חדשו כל העת, והרבו להגזים: האיום בדרך כלל מבעית יותר מהדבר עצמו'. שילוב של דמיון ואגו - גורס אלינסקי - יכולים ליצור איום תפיסתי גדול בהרבה מהאיום האמיתי"! 
לטעמי, זה סוד ההצלחה של תנועת המחאה: שימוש באיומים חסרי רסן, שהובלו ע"י הבכירים ביותר שבהנהגת המחאה...

האיום המוצלח ביותר - ש'עבד', גם בארץ וגם בחו"ל - היה האיום בקץ הדמוקרטיה

בדצמבר 2022, בפגישה מתוקשרת עם אלוף במטכ"ל, התווה ראש הממשלה, יאיר לפיד, את הכיוון שאליו צועדת המחאה. הוא הזהיר, כי "הימין הקיצוני בכל מדינה בעולם חותר תמיד להשיג שליטה בצבא. דרכו להגיע לזה היא לסכסך בין חיילים למפקדיהם. לתת לחיילים להבין שהם רשאים לעשות מה שהם רוצים כי יש ותמיד יהיה להם גיבוי מהדרג הפוליטי" (ויקיפדיה: המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע). 

מאז - בעיקר בשנת 2023 עד המלחמה - ציבור שלם, בישראל ומחוצה לה, מאמין (ואולי חלקו עדיין מאמין) באמת ובתמים כי ישראל צועדת לדיקטטורה. קברניטי הרפורמה בסכלותם עשו הכול כדי לחזק את הנרטיב הזה. הרפורמה שהתוו משנה את המצב מאוטוקרטיה משפטית - שבה הכוח בידי הרשות השיפוטית ע"ח הרשויות, המחוקקת והמבצעת - לבכירות מוחלטת של הממשלה, שיכולה - בהיעדר בלמים - להעביר בכוח הרוב בכנסת כל חקיקה שעולה על ראשה [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'ספין סוף הדמוקרטיה ומשמעויותיו', לחצו כאן]:

האיום על הקרסת הממשלה וסוף עידן נתניהו

זו למעשה המטרה העיקרית של תנועת המחאה שהתהוותה עוד ב'מחאת בלפור', ונגזרת מחזונות של אהוד ברק שמה שיביא להליכת נתניהו ולקריסת הממשלה הוא הוצאת מיליון איש לרחובות. היא באה לידי ביטוי, למשל, בהתבטאותו של מקורבו, הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר, גדי אייזנקוט, ב- 30 נובמבר 2022: שאיים ב"הוצאת מיליון איש לרחובות.

האיום במרי אזרחי

תחילת אפריל 2023 - ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר, אהוד ברק: "המחאה צריכה לשנות את דרכה ולעבור למרי אזרח או בלשון מדויקת, לאי ציות אזרחי בלתי אלים". ברק חוזר על איום זה חדשות לפרקים וחזר עליו גם בעת מלחמה, למשל ביולי 2024:

האיום במלחמת אזרחים מדממת

איום בולט נוסף שמנסה המחאה לצרוב בתודעת האזרחים, בפחות הצלחה, הוא האיום במלחמת אזרחים שבה יישפך דם (המאמר פותח בדוגמה כזו). האיום הזה מובל ע"י כל קברניטי המחאה הבולטים. עובדה זו מבדילה את המחאה הזו ממחאות אחרות, שבהן היו התבטאויות חריפות לעיתים בדרג השטח, אולם המנהיגים שמעו תמיד בניגוד לאירועים קטנים שבהם רק פעילי שטח התבטאו בחריפות, והקברניטים התנערו מהם בדר"כ או שתקו; הפעם מי שמוביל את האיומים הם דווקא הבכירים...

הנה רשימה חלקית של המאיימים ואיומיהם, לפי סדר כרונולוגי יורד. שימו לב לסמיכות האירועים שנועדה ליצור לחץ מתגבר:

13 ביוני 2023: פורסם מכתב של קצין חינוך ראשי לשעבר, נחמיה דגן, המטיף ל"מלחמת דמים":

"השלב הנוכחי: הפגנות; השלב הבא: הפיכת ההפגנות למחאה, שתנטרל את חברי הקואליציה... שלא יוכלו לעבוד. השלב הבא: שיתוק המשק שיוביל למלחמת אזרחים... ואם הביביסטים-משיחיים ינצחו במערכה, כל השלבים האלה ידולגו ונגיע למלחמה ישירה ומיידית איתם... מלחמת דמים עם אלה שקוראים לי 'אחי' אבל שיגרמו לחורבן מדינת ישראל - זו הפרזה?".

הפרסום המקורי, כנראה נמחק, אבל מופיע, למשל, בדף הפיסבוק של Ofer Sharir [לחצו כאן]:

"תשובה לחבר. מה אני מציע…

השלב הנוכחי: הפגנות, אותן אפשר לשמור ברמה הזו. הדגלים השחורים עושות עבודה טובה, גם בכך שמאתגרות קבוצות אחרות, כמו הטייסים, הסיירות, האקדמיה, הבריאות, הנשים וכו…

השלב הבא: הפיכת ההפגנות למחאה שתנטרל את כל חברי הקואליציה. לא ה״ניטרול״ הצה״לי. ניטרול במובן שהמהומה סביבם וסביב משרדיהם תהיה כזו, שלא יוכלו לעבוד. בעניין הזה אני מציע יוצא מהכלל: צריך לגרום להיעלמותה מישראל של פורום קהלת. אני מציע את זה למי שצריך להציע. צריך לגרום שהמוסד הזה ייסגר ושני המיליארדרים (אולי גם הישראלי) שמממנים אותו. הם יהודים מהסוג שעליו התבססה האנטישמיות והפרוטוקולים של זקני ציון.

השלב הבא: שיתוק המשק. שיתוק המשק יביא בהכרח להתנגשויות אלימות בין המשק לממסד שעלולות להתפתח למלחמת אזרחים. מלחמת אזרחים זו מלחמה. אני מניח 2 הנחות: ראשונה: לא נגיע לשלב הזה. זה ייגמר הרבה יותר מוקדם. לדעתי לא נגיע אפילו לשלב עצירת המשק. הנחה שנייה: הצד הביביסטי מורכב ממיעוט אלים מאד, פחדן מאד ומאד לא נחוש. מי שמנהיג את התהליכים האלה - כאמור - הם הדגלים השחורים ואני סומך עליהן. אם הביביסטים/משיחיסטים ינצחו במערכה הזו (מה שלא נראה סביר) כל השלבים האלה ידולגו ונגיע למלחמה ישירה ומיידית איתם.

למה אני קורא ביביסטים משיחיסטים מנצחים… הם מצליחים להבעיר את האיזור (הר הבית, בית המקדש), אנחנו במלחמה שמתחילה עם החמס והחיזבאללה, התקוממות בשטחים, השלום עם ירדן ומצרים מופר. זה מוציא אותנו מהבתים ומהיחידות שלנו ואנחנו מטפלים בהם כמו במלחמה. הבעיה היא אם מצליחים להרדים אותנו. כמו הצפרדע במים שמתחממים לאיטם. 

בעוד 50 שנה החרדים הם הרוב. אין צבא, אין כלכלה, מדינת ישראל - עם השטחים ועזה - נהפכת למדינת פלשתין. כל החילוניים עוזבים אותה והיא חוזרת להיות מה שהייתה לפני הציונות. בעולם הממוחשב של היום, פלא ההישרדות היהודית בגלות לא יחזור. כל מי שלא יהודי חרד יחיה בכל מקום חוץ מפלשתין, תוך דור או שניים כולם יזנחו את היהדות, והעם היהודי יהיה קהילה בנוסח ה״איימיש״ (עם תמונת הרבי מלובביץ׳ והכתובת ״משיח צדקנו מגיע״). כמה בפלשתין, כמה באמריקה ואולי… אולי באנגליה וצרפת. בשאר המקומות ירדפו אותם כמו את הצוענים.

אלה האופציות שלי. עכשיו תשאל את החבר שלך: כשהאופציה הינה חורבנה של מדינת ישראל, האם מלחמת דמים עם אלה שקוראים לי ״אחי״ אבל יגרמו לחורבן הזה, זו הפרזה?"

נספח 1: 13 העקרונות של אלינסקי

הספר "כללים לרדיקלים" מונה, כאמור, 13 כללים עיקריים (ויקיפדיה: סול אלינסקי):

1. גרום ליריב לחשוב שעוצמתך גדולה בהרבה מהאמיתית (טפח את עוצמתך הנתפסת). 
2. אף פעם אל תחרוג מתחום המומחיות שלך ושל אנשיך.
3. אבל במידת האפשר, גרום לאויב/ליריב לחרוג חרוג מגבולות המומחיות שלו. 
4. אלץ את האויב/היריב לעמוד בספר הכללים של עצמו.
5. לעג הוא נשק אימתני. עשו בו שימוש ממוקד!
6. טקטיקה טובה היא כזו שאנשיך נהנים ממנה.
7. אבל טקטיקה שנמשכת זמן רב מדי הופכת לנטל. 
8. לחץ הולך וגובר הוא חזות הכל. המשך להפעיל לחץ, אל תרפה.
9. האיום בדרך כלל מבעית יותר מהדבר עצמו.
10. התנאי העיקרי עבור טקטיקה הוא פיתוחם של מבצעים שישמרו את הלחץ על היריב. 
11. מסר שלילי שקרי, שמהדהד שוב ושוב, ייקלט לבסוף ויבקיע.
12. המחיר של תקיפה מוצלחת הוא חלופה בונה.
13. בחר את המטרה למתקפה שלך, הקפא אותה, הפוך אותה לאישית וקטב אותה.

נספח 2: שימו לב שה- WOKE בארה"ב משתמש באותן טקטיקות כמו המחאה שלנו: מלחמת האזרחים מתקרבת מסתבר, גם באמריקה!

כותרת הטיימס מה- 23 באוקטובר 2024... וכשיגיעו הבחירות שלנו, המוסיקה הזו תתנגן גם פה.

• המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: "הפריזו באיומים. הם מבעיתים יותר מהדבר עצמו!". הכלל ה- 9 של סול אלינסקי.

כרזה עשירית של מיכאל ציוני: מה "מוטל עלינו" ומתי זה יקרה?

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות שינוי והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו';
• אוסף המאמרים אודות שינוי ארגוני והשלכותיו.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה;
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית';
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבה על המיצגים במחאה ומעצביהם;
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע.
• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• יחזקאלי פנחס (2019), התנגדות לשינוי: תגובת הנגד של מערכות, ייצור ידע, 15/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• ויקיפדיה: סרבנות בישראל.
• פנחס יחזקאלי (2023), לפעמים, קורות חיים של אדם אחד מספרים את סיפורה של מחאה שלמה…, ייצור ידע, 31/5/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.